🧑‍🏫 מהדורה למורה

כל מה שצריך כדי להפעיל את המשחקים: איך כל סוג משחק עובד, מערך שיעור, מפת התאמות, מפתח תשובות מלא לכל נושא ומסלול, ומה כדאי לוודא.

📋 כל 32 המשחקים

🎓 איך זה עובד פדגוגית

⚙️ בכל משחק: מצב קבוצות (2–4 קבוצות מתחלפות בתור, ניקוד לכל קבוצה), ניקוד (2 נקודות בניסיון ראשון, 1 בניסיון חוזר), רמזים, הקראה בקול (🔊), התקדמות שנשמרת במכשיר, משחק מלא במקלדת, ותעודת סיום עם שם.

🗓️ מערך שיעור 45 דקות – משחק אחד מכל סוג

♿ מפת התאמות והנגשות

🔧 התאמות נוספות: אפשר להקרין משחק ולשחק במליאה (מצב קבוצות), או לשלוח קישור עם מסלול מוגדר מראש. משחקי הצבעה ומד חום סופרים רק במכשיר שעליו לוחצים – מקרינים ותלמידים ניגשים ללחוץ. כל התוכן נשאר במכשיר, שום דבר לא נשלח לשום מקום.

🔑 מפתח תשובות

בחרו נושא ומסלול – והמפתח המלא לכל המשחקים ייפתח כאן.

🔍 לוודא לפני השיעור

עובדות, תאריכים ותרגומים שכדאי לבדוק מול לוח השנה / דוברי השפה:

• חנוכה תשפ״ז: נר ראשון בערב 4.12.2026 (כ״ה בכסליו) – לוודא
• ראש חודש טבת חל בערך בערב/ביום השישי–השביעי של חנוכה (תלוי אם כסלו מלא או חסר) – לוודא
• חג הבנות – מנהג קהילות צפון אפריקה בראש חודש טבת; פרטים משתנים בין קהילות
• משפחת החשמונאים ממודיעין – לפי המסורת
• השורש של "חנות" – לוודא במילון (ח־נ־ה)
• באולם/בכיתה – נרות LED בלבד
• חנוכה 2026 (תשפ״ז): נר ראשון ביום שישי בערב, 4.12.2026 – לוודא בלוח
• ראש חודש טבת חל בתוך חנוכה – לוודא תאריך לשנה הנוכחית
• 44 נרות בסך הכול (36 + 8 שמשים) – חישוב
• „סופגנין” מופיעים כבר בספרות חז״ל; „לביבות” בתנ״ך (שמואל ב׳ י״ג) – לוודא
• חג הבנות – מנהג בקהילות מצפון אפריקה, בעיקר תוניסיה ואלג׳יריה – לוודא פרטים
• פרשות וישב ומקץ (חלומות יוסף) נקראות בדרך כלל בכסליו/חנוכה – לוודא לשנה הנוכחית
• הגזרות של אנטיוכוס (המאה ה-2 לפני הספירה) – מוצג לפי המסורת והספרים החיצוניים
• ראש חודש טבת חל סביב הערב/היום השישי–השביעי של חנוכה – לוודא
• חיבור "מעוז צור" בימי הביניים והאקרוסטיכון "מרדכי" – לוודא
• הלל בחנוכה – תהילים קיג–קיח – לוודא
• "לא בחיל ולא בכוח" – זכריה ד, בהפטרת שבת חנוכה – לוודא
• עמדת הפוסקים לגבי נורת חשמל להדלקה – מנוסח בזהירות; לוודא
• חג הבנות – מנהג קהילות צפון אפריקה; פרטים שונים בין קהילות
• באולם – נרות LED בלבד
• המאה ה-2 לפני הספירה, גזרות אנטיוכוס – מוצג לפי המסורת; לוודא ניסוח בכיתה
• „לביבות” בתנ״ך (שמואל ב׳ י״ג); „סופגנין” בספרות חז״ל – לוודא
• חג הבנות – מנהג בקהילות מצפון אפריקה (בעיקר תוניסיה ואלג׳יריה) – לוודא פרטים
• ההבדל בהדגשה בין מסורות שונות על חנוכה (המאבק מול נס השמן) – ניסוח כללי, לוודא
• חנוכה תשפ״ז: הדלקת נר ראשון בערב 4.12.2026 (כ״ה בכסליו) – לוודא בלוח השנה
• חג הבנות – מנהג קהילות צפון אפריקה בראש חודש טבת; פרטי המנהג שונים בין קהילות
• קריאת חלומות יוסף בשבתות כסליו (פרשות וישב–מקץ) – מסגור מסורתי
• סדר ההדלקה והשירים (הנרות הללו, מעוז צור) משתנה בין משפחות וקהילות
• משך הדלקה – לפחות חצי שעה לפי המנהג; לוודא
• סְפִינְג׳ – סופגנייה בצורת טבעת מהמטבח הצפון־אפריקאי
• באולם/בכיתה – להדליק נרות LED בלבד (בטיחות)
• ראש חודש טבת חל בתוך חנוכה (היום השישי או השביעי, תלוי באורך כסליו) – לוודא
• 44 נרות בסך הכול (36 + 8 שמשים) – חישוב, לוודא בכיתה
• המילה „לביבות” בתנ״ך (שמואל ב׳ י״ג) – לוודא
• חנוכה – החג היחיד שמתחיל בחודש אחד ומסתיים בחודש אחר – לוודא
• בסוף חנוכה הירח כמעט לא נראה (סמוך למולד טבת) – לוודא
• מצר מלאכה מחבר בין האוקיינוס ההודי (ים אנדמן) לאוקיינוס השקט (ים סין הדרומי) – בדקו ניסוח.
• תעלת סואץ – תעלה מלאכותית בין הים התיכון לים סוף; הקפת אפריקה מוסיפה כ-1–2 שבועות להפלגה מאסיה לאירופה (תלוי במסלול ובמהירות).
• סדר אבני הדרך: מטוס (1903) לפני אוניות מכולות (שנות ה-50–60 של המאה ה-20); האינטרנט – שנות ה-90.
• הובלה ימית פולטת לכל טון-ק"מ הרבה פחות גזי חממה מהובלה אווירית – ניסוח כללי, לוודא.
• מחירים במשחק "נחשו ובדקו" (40/15 ₪, 300/150/50 ₪) – בדויים לצורך התרגיל.
• יצוא ישראלי (פירות, טכנולוגיה) ויבוא (מכוניות, דלק) – ניסוח כללי.
• תעלת סואץ נפתחה ב-1869; תעלת פנמה נפתחה ב-1914 – לוודא לפני הצגה.
• המכולה בגודל אחיד הומצאה באמצע המאה ה-20 (שנות ה-50) – לוודא.
• מצר מלאכה – בין חצי האי המלאי לסומטרה.
• ״רוב הסחר העולמי לפי נפח עובר בים״ – נכון; לוודא אם מציגים אחוז מדויק.
• כמות המים לייצור חולצת כותנה – הוצג ללא מספר; אם מוסיפים מספר, לוודא.
• "רוב הסחר העולמי בסחורות עובר בדרך הים" – המקובל: כ-80% מהנפח; לוודא.
• בהודו רשתות מזון בין-לאומיות אינן מגישות בשר בקר – לוודא ניסוח.
• סגירת מפעלי טקסטיל בפריפריה בישראל בשנות ה-90 וה-2000 – תיאור כללי; לוודא.
• ירידה בעוני הקיצוני העולמי בעשורים האחרונים – נתון מקובל; לוודא ניסוח.
• הפרשי שעות: גרמניה (UTC+1), ישראל (UTC+2), הודו (UTC+5:30) – נכון לשעון חורף; בקיץ ההפרש ישראל–הודו 2.5 שעות.
• מתכות לטלפונים (למשל קובלט, מתכות נדירות) מרוכזות במדינות מעטות – ניסוח כללי.
• תעלת סואץ נפתחה ב-1869; תעלת פנמה – ב-1914.
• המכולה האחידה הומצאה באמצע המאה ה-20 (שנות ה-50).
• המונח ״כפר עולמי״ נטבע בשנות ה-60 של המאה ה-20 – לוודא.
• מקור המונח ״גלוקליזציה״ בעולם העסקים – לוודא.
• ״רוב הסחר העולמי לפי נפח עובר בים״ – לוודא אם מציגים אחוז.
• אֻכְמָנִיּוֹת בַּחֹרֶף מְיֻבָּאוֹת לְעִתִּים קְרוֹבוֹת מִדְּרוֹם אֲמֶרִיקָה, וְחֵלֶק מֵהֶן בְּמָטוֹס – לְוַדֵּא.
• כֻּתְנָה לְחֻלְצָה אַחַת – "אַלְפֵי לִיטְרֵי מַיִם" (הַמִּסְפָּר הַמְּקֻבָּל ≈2,700 לִיטְרִים) – לְוַדֵּא.
• קָקָאוֹ גָּדֵל בְּעִקָּר בְּאֵזוֹר קַו הַמַּשְׁוֶה, וְרֹב הַקָּקָאוֹ בָּעוֹלָם מִמַּעֲרַב אַפְרִיקָה.
• שֶׁבַע יַבָּשׁוֹת – לְפִי הַחֲלֻקָּה הַמְּקֻבֶּלֶת בְּיִשְׂרָאֵל.
• ״אונייה גדולה נושאת אלפי מכולות״ – נכון לאוניות המכולות הגדולות; לוודא אם מציגים מספר מדויק.
• תעלת סואץ – בין הים התיכון לים סוף; תעלת פנמה – בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
• ״רוב הסחורות בין ארצות רחוקות נוסעות באוניות״ – נכון לפי נפח הסחר; לוודא אם מציגים אחוז.
• פולי קקאו גדלים באזורים חמים ולחים ליד קו המשווה.
• כדאי לעבור על הניקוד לפני הדפסה.
• מקורות הפסוקים והמשניות בכרטיסי ההשראה (פרק ומשנה/פסוק) – לבדוק מול מהדורה מנוקדת.
• "אם תרצו, אין זו אגדה" – מתוך "אלטנוילנד" של הרצל (1902), בתרגום העברי המקובל.
• כרטיס "כל ילד וכל ילדה הם עולם שלם" הוא אמרה מקורית ברוח קורצ׳אק – לא ציטוט.
• מקורות הניבים: "כל ההתחלות קשות" (מכילתא), "יצא שכרו בהפסדו" (אבות ה), "לא מדובשך ולא מעוקצך" (במדבר רבה), "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט), "תפסת מרובה לא תפסת" (ראש השנה ד), "שב ואל תעשה עדיף" (עירובין ק), "בור סוד" (אבות ב), "קשה כקריעת ים סוף" (סוטה ב); "הכתובת על הקיר" (דניאל ה), "אור לגויים" (ישעיהו מט), "לא בשמים היא" (דברים ל), "מים גנובים ימתקו" (משלי ט), "אין חדש תחת השמש" (קהלת א), "קול קורא במדבר" (ישעיהו מ).
• הניקוד בכרטיסיות היסודי ובניבים של יסודי – הגהה של עין אנושית.
• ה״א הידיעה לפני ח/ה – פתח בלי דגש (הַחַלּוֹן); לפני א/ע/ר – קמץ – לוודא ניסוח בכיתה
• משקל המילה "מאפייה" (מַאֲפִיָּה) – הוצגה כמילת מקום הפותחת במ׳, לא כמשקל מדויק
• "מסמן" – מילה שהומצאה בסיפור, אינה מילה תקנית
• נטיית "ספרך" – בלי ניקוד יכולה להיות זכר או נקבה
• דוגמאות המשקלים (מַקְטֵל לכלים, קַטָּל לבעלי מקצוע, קַטֶּלֶת למחלות) – נטייה רווחת ולא כלל מוחלט
• תנועת ה״א הידיעה לפני אותיות גרוניות (הָאוֹר, הָעִיר, הֶחָג?) – לוודא דוגמאות בניקוד מלא לפני הדפסה
• הסימולציה „ועד המילים” – כפר דמיוני, 1920; אין בה דמויות היסטוריות
• "התחיל" – בניין הפעיל, שורש ת-ח-ל (הת׳ אות שורש) – לוודא שזו הגישה הנלמדת בכיתה.
• "הכין", "הקים", "הביא" – גזרת נחי ע״ו (הביא גם נחי ל״א).
• "אילו" – תנאי שלא התקיים (תנאי בטל/היפותטי); מינוח לפי ספר הלימוד.
• "משום ש" = סיבה; "משום כך" = תוצאה.
• "גם כאשר" – זמן + ויתור; יש ספרים שימיינו כוויתור בלבד.
• האקדמיה ללשון העברית נוסדה ב-1953; ועד הלשון – ב-1890.
• שיכול ת׳ בהתפעל עם עיצורים שורקיים (ס/ש/צ/ז) – הוסבר בפשטות.
• דגש בכ׳ של ״בַּכִּתָּה״ – דגש חזק אחרי ה״א הידיעה שנבלעה.
• כְּלָל בגד״כפ״ת בַּיְּסוֹדִי: דָּגֵשׁ בָּאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מִלָּה (כְּלָל בֵּית סִפְרִי מְפֻשָּׁט; אַחֲרֵי ו׳ הַחִבּוּר וְכוּ׳ יֵשׁ יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל).
• "לַיְלָה" – זָכָר לַמְרוֹת הַסִּיּוֹמֶת ־ָה; "כּוֹס" – נְקֵבָה.
• שֹׁרֶשׁ "כְּלַבְלַב" – כ־ל־ב (מִלָּה מְכֻפֶּלֶת); "כִּתָּה" – אֵינָהּ מִשֹּׁרֶשׁ כ־ת־ב.
• תִּרְגּוּמֵי הַמִּלּוֹן (אַנְגְּלִית, רוּסִית, עֲרָבִית) – בְּדִיקַת דּוֹבְרִים.
• כְּלָל בגדכפ״ת: דָּגֵשׁ בִּתְחִלַּת מִלָּה – יֵשׁ חֲרִיגִים (אַחֲרֵי ו׳ הַחִבּוּר וּמִלִּיּוֹת יַחַס); הֻצַּג בְּפַשְׁטוּת לְיְסוֹדִי.
• הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל גַּנָּנִית: ג־נ־ן (כְּתִיב: ג־נ־נ) – לְוַדֵּא אֶת הַהַצָּגָה בַּכִּתָּה.
• מועד: כ״ט בחשון, 50 יום אחרי יום הכיפורים – לבדוק את התאריך הלועזי השנה.
• הקשר לחידוש הברית בימי עזרא ונחמיה מוצג כמסורת – לוודא ניסוח.
• טהרה וטבילה לפני החג – לוודא את פרטי המנהג.
• האורית: כתבי הקודש של הקהילה בגעז – לוודא ניסוח (לרוב חמשת חומשי תורה וספרים נוספים).
• הסיגד כחג של כל מדינת ישראל – לוודא.
• תרגומי המילון (אנגלית, רוסית, ערבית) – בדיקת דוברים.
• תאריך הסיגד בתשפ״ז: כ״ט בחשון = 9.11.2026 (חישוב) – לוודא.
• הסיגד כחג רשמי בישראל (נקבע בחוק, 2008) – לוודא.
• מנהג נשיאת אבן בעלייה להר – לוודא.
• מקום החגיגה בירושלים: טיילת המשקיפה על העיר העתיקה – לוודא.
• האורית: כתבי הקודש בגעז, הכוללים את התורה וספרים נוספים – לוודא נוסח.
• סמכות הקסים: הטקסט מתאר מנהיגות רוחנית ללא כוח כפייה – תיאור כללי, לוודא שאין בו הכללה.
• "החג נעשה חלק מלוח השנה הישראלי" / חג של כל מדינת ישראל – לוודא ניסוח.
• האורית: כתבי הקודש של הקהילה בגעז – לוודא ניסוח.
• אופן בחירת הקסים (ידע ואורח חיים, לא ירושה בלבד) – לוודא נוסח.
• משך הצום ביום החג – לוודא.
• תַּאֲרִיךְ: הַסִּיגְד חָל בְּכ״ט בְּחֶשְׁוָן – חֲמִשִּׁים יוֹם אַחֲרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים (בִּשְׁנַת 2026 – לִבְדֹּק בַּלּוּחַ).
• הָאוֹרִית: כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַקְּהִלָּה בִּגְעֵז (לְרֹב: חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וְעוֹד סְפָרִים) – לְוַדֵּא נִסּוּחַ.
• מִנְהַג נְשִׂיאַת אֶבֶן עַל הָרֹאשׁ בַּדֶּרֶךְ לָהָר – מָסֹרֶת שֶׁמְּסֻפֶּרֶת; לְוַדֵּא.
• הַסִּיגְד כְּחַג שֶׁל כָּל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל – לְוַדֵּא אֶת הַנִּסּוּחַ.
• תִּרְגּוּמֵי הַמִּלּוֹן (אַנְגְּלִית, רוּסִית, עֲרָבִית) – בְּדִיקַת דּוֹבְרֵי הַשָּׂפָה.
• תַּאֲרִיךְ הַסִּיגְד בְּתשפ״ז: כ״ט בְּחֶשְׁוָן = 9.11.2026 (חִשּׁוּב) – לְוַדֵּא.
• הָאוֹרִית: כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ בְּגֵעֵז, הַכּוֹלְלִים אֶת חֲמֵשֶׁת חֻמְשֵׁי תּוֹרָה וְסְפָרִים נוֹסָפִים – לְוַדֵּא נֻסַּח.
• הַמִּנְהָג לָשֵׂאת אֶבֶן עַל הָרֹאשׁ בַּעֲלִיָּה לָהָר – לְוַדֵּא.
• הַסִּיגְד כְּחַג רִשְׁמִי בְּיִשְׂרָאֵל (נִקְבַּע בְּחֹק, 2008) – לְוַדֵּא.
• הַקֶּשֶׁר לְחִדּוּשׁ הַבְּרִית בִּימֵי עֶזְרָא וּנְחֶמְיָה – מוּצָג כְּמָסֹרֶת.